התקן תוך רחמי Intrauterine Device/Intrauterine System

התקן תוך-רחמי הוא אמצעי למניעת היריון, שיעיל במניעת היריון ב-99% מהמקרים. ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים, שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש או חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן. ההתקן אף מתאים בתור "אמצעי מניעה ליום שאחרי" במשך חמישה ימים לפחות ולפי חלק מהמחקרים גם עד 10 ימים יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת היריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים מעשנות שאסורות עליהן הגלולות ולנשים עם נטייה לקרישיות יתר.

סוגי התקנים תוך-רחמיים:

התקן הורמונלי -התקן מירנה

התקנים מסוג מירנה ו-ג'נס. ההתקן משחרר הורמון שמונע ביוץ.

מירנה (Mirena): התקן הורמונלי תוך רחמי המכיל את ההורמון לבונורגסטרל.. בחלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא. מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת הפריה, ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.

ג'נס (Janess): התקן הורמונלי המותאם במיוחד לנשים ונערות שטרם ילדו. ההתקן עשוי פלסטיק וצורתו T. הוא קטן יותר בגודלו, קצר יותר באורכו, וצר יותר בהיקפו מהתקנים אחרים, וכן מפריש את ההורמון לבונוגסטר בכמות מינימלית (פחות משליש ממה שמפרישה המירנה). ג'נס פעיל למשך שלוש שנים. ניתן להוציאו בכל זמן,

 

התקן נחושת

התקן בצורה האות האנגלית T, העשוי פלסטיק ומצופה נחושת. הנחושת מפריעה לתנועת תאי הזרע, וגורמת למותם לפני ההפריה.

אורכו 36 מ"מ וקוטרו 32 מ"מ, אשר מכיל 380 ממ"ק נחושת. לא ברור בדיוק כיצד מונע ההתקן הזה היריון, אולם קיימות מספר תאוריות הכוללות פעילות קוטלת זרע, התערבות בהתפתחות הנורמלית של תהליך ההפריה ופעילות על האנדומטריום אשר מביאה לפגוציטוזה של זרעונים ומניעת נדידת זרעונים לחצוצרה לצורך הפריה. בעבר, התקן זה היה מקושר לעליה בשכיחות דלקת אגנית סביב זמן הכנסתו לרחם. סיבוכים נוספים הקשורים להכנסת התקן תוך-רחמי הם היריון חוץ-רחמי אקטופי, הפלה ספונטנית ואף פרפורציה של הרחם. הסיכון להפלה ספונטנית כאשר קיים התקן זה עומד על 50%. אם ההיריון ממשיך, על המטופלות לדעת כי קיים סיכון גבוה יותר לירידת מים מוקדמת וללידה מוקדמת. התקן זה עלול להיפלט בעיקר בשבועות הראשונים לשימושו, בשיעורים שהם עד 5%. להתקן זה יש משך פעילות של לפחות עשר שנים.

Gynefix ו-Multiload: התקני נחושת הפועלים במנגנון דומה לראשונים.

למי ההתקן אינו מתאים

התקנים תוך-רחמיים אינם מומלצים לנשים המצויות בקבוצת סיכון ללקות במחלות, לנשים שמערכת החיסון שלהן ירודה או למי שבדיקת משטח הפָּאפ שביצעה לאחרונה, הוגדרה חריגה. לנשים הסובלות מליקויים בשסתום הלבבי או כאלה שנתקלו בבעיות במהלך שימוש קודם בהתקנים תוך-רחמיים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי קודם שתשקולנה את השימוש באמצעי מניעה זה. אם חלית בעבר בסרטן השד, אינך יכולה להשתמש בהתקן מסוג מירנה.

עקב הסיכון לסיבוכים בריאותיים קשים, אין להשתמש בהתקן במקרים הבאים:

• זיהומי אגן פתאומיים במהלך שלושת החודשים האחרונים או זיהומי אגן חוזרים ונשנים.
• נשים בהריון.
• דלקת קשה של צוואר הרחם.
• פצע.
• דימום נרתיקי בלתי מאובחן.
• שיתוק.
• זיהום כלל גופי לאחר לידה.
• סרטן רירית או צוואר הרחם.
• אנומליה רחמית ידועה.
• שרירן (מיומה) שמעוותת את חלל הרחם.
• לגבי התקן נחושת: מחלת וילסון או אלרגיה לנחושת.

 

ההתקנה

ההתקנה נעשית על ידי גינקולוג, הזמן הטוב ביותר להתקנה הוא היום החמישי של הווסת כשצוואר הרחם מורחב. עם זאת ניתן להחדיר את ההתקן בכל עת, כל עוד ברור לחלוטין שהאישה אינה הרה. ההתקן מוחדר דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, בפעולה שאורכת מספר דקות בלבד. להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך. במקרה הצורך, בשל חשש מכאבים ניתן לקבל מראש מהרופאה מרשם לכדור להרחבת צוואר הרחם, אותו לוקחים שלוש שעות לפני ההתקנה (עם אוכל). כמו כן, ניתן לקחת כדור משכך כאבים כשעה לפני. בשבוע שאחרי ההתקנה מומלץ לא לקיים יחסי אישות, ולהימנע מכניסה לבריכה או לג'קוזי. צפוי כאב הדומה לכאבי וסת במשך כמה ימים לאחר ההתקנה וכן צפוי הכתמה קלה במשך מספר שבועות. הווסת יכולה להגיע בתאריך שונה מזה מהרגיל, והדימום הווסתי יכול להיות שונה מהרגיל. כעבור שישה שבועות מההתקנה יש להגיע לביקורת כדי לבדוק את מיקום החוט וכדי לוודא שלא נגרמה דלקת. במהלך תקופה זו אם יש דימום מאסיבי (לא רק הכתמה), כאבים עזים בבטן התחתונה, עוויתות או חום פתאומי, יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי.

 תופעות לוואי וסיכונים אפשריים עקב השימוש בהתקן תוך רחמי

דימום וסתי כבד וממושך

דימום ממושך או כבד  יתכן בעקבות שימוש בהתקן תוך רחמי, בעיקר אצל נשים שסבלו בעבר ממחזורים כבדים. אצל חלק מהנשים תחלופנה תופעות אלו כעבור מספר חודשים אך אחרות ימשיכו לסבול מהן כל זמן שההתקן נמצא ברחמן.

כיום ניתן לשקול החלפה של ההתקן התוך רחמי בהתקן המפריש הורמונים. אצל מרבית הנשים המשתמשות בהתקן ההורמונלי, הדימום נחלש באופן משמעותי ולפעמים אף פוסק לחלוטין כאב  נרתיקי ודימום כבד הן הסיבות השכיחות ביותר בגינן מבקשות נשים להוציא את ההתקן התוך רחמי..

סיבוכים

סיבוכים לאחר החדרת התקן תוך רחמי הינם נדירים. מרבית הסיבוכים מופיעים בשנה הראשונה לאחר החדרתו וכוללים נזק אפשרי לרחם, זיהום, דחייה או תזוזה של ההתקן ואף הריון מחוץ לרחם.

נזק לרחם

במקרים נדירים (פחות ממקרה אחד מכל 1000 נשים) עלול ההתקן לחורר את דופן הרחם (פרפורציה) או את צוואר הרחם בזמן החדרתו. מצבים אלו גורמים לכאב בבטן התחתונה, אך לא לסימפטומים נוספים. כאשר הרופא שמחדיר את ההתקן מנוסה, הסיכון לכך נמוך ביותר.

במקרה של חירור דופן הרחם עלול להיות צורך בניתוח על מנת להסיר את ההתקן. יש לפנות לבדיקת רופא בהקדם אם חשים כאב עז לאחר החדרת התקן תוך רחמי. חירור של דופן הרחם הוא מצב המצריך קבלת טיפול רפואי מיידי.

זיהום אגני

במהלך 20 הימים הראשונים לאחר החדרת ההתקן עלול להתפתח זיהום באגן, אך הסיכון לכך נמוך.

על מנת לוודא כי אין זיהום פעיל בזמן החדרת ההתקן יבצע הרופא בדיקה גינקולוגית לפני החדרת ההתקן.

בכל מקרה של כאב בבטן תחתונה, חום גבוה או הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע בשלושת השבועות הראשונים לאחר החדרת ההתקן יש לפנות לבדיקת רופא דחופה מאחר שסימנים אלו עלולים להצביע על זיהום באגן. זיהום אגני שאינו מטופל עלול לגרום לפגיעה בפוריות.

דחייה

במקרים מסוימים תיתכן דחייה של ההתקן על ידי הרחם או שההתקן יזוז ממקומו. דחייה או תזוזה מתרחשים לרוב זמן קצר לאחר החדרת ההתקן. מצבים אלו אינם שכיחים. על מנת לוודא כי ההתקן נותר במקומו תוזמן לרוב האישה לביקורת, מספר שבועות לאחר החדרת ההתקן.

הריון חוץ רחמי

במקרים בהם אמצעי המניעה כשל והאישה נכנסה להריון על אף הימצאות ההתקן ברחם, יש להוציא אותו בהקדם האפשרי, אם האישה בוחרת להמשיך את ההריון.

אצל נשים הנכנסות להריון בזמן שברחמן מותקן התקן קיים סיכון מוגבר מעט להריון חוץ רחמי.

חסרונות של התקן תוך רחמי

חלק מהנשים סובלות משינויים במצב הרוח, אך אלו תופעות נדירות יחסית.

אצל חלק מהנשים הדימום נעשה כבד יותר, ולמחזור נלווה יותר כאב. תופעות אלו משתפרות לרוב לאחר מספר חודשים.

התקן תוך רחמי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע . נשים בעלות התקן תוך רחמי הנדבקות במחלה המועברת במגע עלולות לפתח זיהום באגן.

לחלק מהנשים החדרת ההתקן כרוכה באי נוחות ובכאב

הסיבות השכיחות ביותר להוצאת התקן תוך רחמי הן דימום וכאב

 

קיימות שתי קבוצות של התקנים תוך רחמיים

התקנים הורמונליים
התקנים המפרישים פרוגסטרון אשר מסייע במניעת הריון באמצעות מספר מנגנונים, המרכזי שבהם הוא שינוי רירית צוואר הרחם וכתוצאה מכך מניעת כניסה של זרעונים מהנרתיק אל חלל הרחם. התקנים הורמונליים יבחרו לרוב בנשים הסובלות מתסמיני וסת קשים, בהם דימום רב, כאבים עזים, וסתות ממושכות ועוד.

התקנים שאינם הורמונליים
התקנים אלו מכילים יוני נחושת אשר מונעים את יכולת הפריית הזרעונים, כמו גם את יכולת ההשתרשות של הביצית המופרית. הם  ישמשו לרוב נשים שאינן סובלות מתופעות לוואי קשות הקשורות בווסת החודשית ואת אלו

שאינן מעוניינות להשתמש באמצעי מניעה הורמונלים. קיים מגוון רחב של התקנים לא הורמונליים. ברוב המקרים צורתם תהיה צורת T והם יכילו סליל נחושת אשר נועד כדי לפגום בתנועתיות הזרע ובכך למנוע הריון.

מהם החסרונות בהתקני T?

למרות שמדובר באמצעי מניעה יעילים המסייעים במניעת הריון בכ-99% מהמקרים, הם אינם חפים מחסרונות הנובעים לרוב מצורתם ומגודלם:

ראשית, רוב התקני ה-T גדולים מחלל הרחם ועל כן גורמים לגירוי ודקירה מתמדת שלו. בנוסף, מתוקף צורתו, התקן ה-T  הוא בעל שלושה קצוות חדים אשר גורמים לדקירה של הרחם, לכיווץ מתמיד שלו, לכאבים עזים ולדימומים מוגברים. הלכה למעשה, כשני שליש מהנשים אשר משתמשות בהתקן ה-T יסבלו מכאבים עזים יותר ודימום מוגבר בזמן הוסת החודשית. שנית, בשל העובדה שלא מדובר בהתקן סימטרי, קיים סיכוי להחדרה לא נכונה שלו וכתוצאה מכך לאי נוחות משמעותית.

התקן בלרין

בלרין הוא התקן תוך רחמי לא הורמונלי המעוצב בצורת כדור. בשונה מהתקני ה-T המסורתיים, התקן הבלרין עשוי מחומר דק וגמיש והוא בעל זיכרון צורני. על גבי ההתקן מושחלות כדוריות נחושת המפרישות יוני נחושת לשם מניעת הריון. ההתקן מוחדר אל חלל הרחם על ידי הרופא המטפל והוא מתאים לכחמש שנים. לאחר כחודשיים ממועד ההתקנה, האישה תזומן לפגישת ביקורת כדי לוודא שהחדרת התקן הבלרין התבצעה כראוי. לאחר מכן, יש צורך בביקורת שנתית.

מהם היתרונות בהתקן הבלרין על פני התקני ה-T המסורתיים?

בשל העובדה שהתקן הבלרין עשוי מחומר גמיש, הוא "מתאים" את צורתו לחלל הרחם ועל כן הוא אינו גורם לדקירה שלו ולתחושת אי נוחות ניכרת. בנוסף, קוטרו של התקן הבלרין קטן משמעותית מהקוטר הקטן ביותר של הרחם, ועל כן החדרתו אינה מובילה להתכווצויות מתמידות. שיעור הדימומים והכאבים בזמן הוסת בקרב נשים המשתמשות בהתקן זה נמוך יותר, זאת בהשוואה לשיעור הקיים בשימוש בהתקני ה-T  המסורתיים.

מה לגבי הסיכוי לפליטה טבעית של ההתקן?

ההתקן הוא גוף זר המוחדר לחלל הרחם ועל כן קיים סיכוי מסוים לפליטה שלו, ללא כל תלות בסוגו. מחקרים שבוצעו בארצות הברית הראו כי שיעור הפליטה של התקני ה-T עומד על כ-6.5% בשנה הראשונה שלאחר ההתקנה. בנשים צעירות יותר, (מתחת לגיל 18) שיעור הפליטה הטבעית עומד על 19%.

מנגד, בעבודות שפורסמו בשוויץ ובישראל נמצא כי שיעור הפליטה הטבעית של התקן הבלרין בשנה הראשונה לשימוש עומד על כ-4.5% בלבד, גם בנשים צעירות. מחקרים אלו הראו גם שביעות רצון גבוהה מהשימוש בהתקן בכל הנוגע לדימום ולכאבים בזמן הוסת.

האם כל אישה יכולה להשתמש בהתקן הבלרין?

התקן הבלרין מתאים לכל אישה, להוציא את אלו אשר סובלות מכאבים ודימומים קשים בזמן הוסת. בקרב נשים אלו, לא יתבצע שימוש בהתקנים לא הורמונליים. בשל העובדה שהתקן זה קטן יחסית, הוא מתאים גם לנשים צעירות שעוד שלא עברו הריונות ולידות.

לסיכום

השימוש בהתקן תוך רחמי (IUD) יכול לפעמים לגרום לדימום ממושך, במיוחד במהלך החודשים הראשונים של ההסתגלות. זה נפוץ במיוחד בקרב נשים שחוו בעבר מחזורים כבדים. בעוד שחלקן עשויות לגלות שתסמינים אלו חולפים לאחר מספר חודשים, אחרות עשויות להמשיך לחוות אותם כל עוד ההתקן נמצא במקומו.

המופיקס פאם Hemofix Femme מציע סיוע לבעיה זו. על ידי שילוב Hemofix Femme בשגרת חייך, תוכלי לקצר ולמנוע באופן משמעותי את הדימום הקשור לתקופת ההסתגלות להתקן תוך רחמי. מוצר חדשני זה לא רק מסייע לטיפול בדימום ממושך אלא גם מקל על התסמינים הנלווים, ומספק הקלה כה נחוצה.